דיו, צבעי מים ואקריליק על נייר. 140/160 סמ, 2018
ברשומה הקודמת שלי כתבתי על פסל מתוך המיצב של תכלת רם. פסל שכלל רפרודוקציה ישנה בשחור לבן של הציור אם האמן, של ויסלר. להפתעתי ולשמחתי גיליתי יום אחד בפייסבוק את הציור/רישום הזה של ליאב מזרחי.
בעבודה של מזרחי שוב מופיעה אותה דמות איקונית, אם האמן ויסלר. מזרחי רשם אותה בדיו, צבעי מים ואקריליק על נייר. הדמות הוכנסה לכד מלא גרעינים. הכד ממלא את החלל כמעט עד קצותיו. מתחת לכד - מעין חתימה של האמן בדמות פרח היביסקוס הרשום בעדינות בעט כחול.
דיברתי עם האמן על ה"חתימה". הוא אמר שהיא בהשראת יצירה אחרת - הדפס דיוק עצמי של מונק שבחלקו התחתון יד של שלד.
 |
| אדוארד מונק, דיוקן עצמי, הדפס |
מזרחי מספר לי על ההיביסקוס שמלווה אותו מילדותו. זהו פרח בר ישראלי המצוי כמעט בכל גינה. פרח אדום, פרח שזכור לי גם מילדותי - אימי שזרה לי ממנו כתר לימי הולדת. האם והפרח קשורים זה בזה.
הגרעינים שממלאים את הכד צוירו אחד אחד. יתכן שאלו הזרעים של הפרח. אי אפשר שלא להזכר במיצב של Ai Wei Wei העשוי אלפי גרעיני פורצלן ופוזרו בערימה על הרצפה.
הפרח של מזרחי יצא מהכד. את מקומו החליפו הגרעינים, האם יושבת ומחכה. ראשה הלבן בוהק על הרקע השחור שבחלקו העליון של הכד. האם יצאה אמנם מן הבית, אך לא לשדה פתוח אלא לכלא אחר - כד. האם הגרעינים הם אפר של גופתה שנשרפה, שהוכנסו לכד?
אי אפשר להתעלם מעיסוקם של רם ומזרחי באותו מקור השראה בתולדות האמנות. הציור המפורסם של ויסלר. אצל שניהם הדמות מופיעה בשחור לבן. בעוד אצל מזרחי היא במוקד של ציור גדול ממדים, הרי שאצל תכלת היא מוצגת בתוך ספר ישן של תולדות האמנות, כחלק מפסל קרטון.
