אדר אביעם, אמן ישראלי בוגר המדרשה שחי בברלין, מציג ציורים לצד עבודת וידאו. ברשימה זו אתיחס לוידאו בלבד. בוידאו נראה אביעם בחלל גלריה שי אריה, בה הציג לפני שנתיים, ומעליו החלקים התחתונים של שני ציורים. בציורים רואים את פלגי גופם התחתון של הדמויות המצוירות. בקדמת הפריים נמצא האמן, המספר על שירותו הצבאי במחסום בשכם. נדמה כי ראשו של האמן משלים את הדמויות המצוירות מאחוריו, שראשן חתוך בצילום.
קבוצת האמנים הסלובניים (קולקטיב) אירווין, מציגים במוזיאון את המיצב "גופת האמנות". המיצב, משנת 2003, משחזר את תצוגת גופתו של האמן קזימיר מלויץ' בדירתו בלנינגרד במאי 1935. הגופה, פסל שעווה, נתונה תחת סדין לבן, על כרית לבנה, בתוך ארון קבורה פתוח שעוצב על ידי שני תלמידים של האמן, לפי הוראתו. מעל ראשו הציור "ריבוע שחור על רקע לבן", יצירה שנוצרה לראשונה ב 1915 ונחשבת למפורסמת ביותר באמנות הרוסית של המאה ה-20.
כמעט מאה שנה מפרידות בין שתי העבודות, בין הריבוע השחור של מלביץ' לציור הפיגורטיבי של אביעם. מאה שנים בהן קברו את הציור והחיו אותו מחדש. אפשר לראות ביצירה של מלביץ' כסופו של הציור - מה עוד אפשר לצייר אחרי הריבוע השחור? כשאירוין קראו למיצב "גופת האמנות" הם רומזים למות הציור, למבוי סתום. הציורים של אביעם, הפיגורטיביים והצבעוניים עומדים בסתירה לאותו ריבוע שחור. האמן, המספר על שירותו הצבאי, מכוון אותנו למחשבות ולכוח המניע אותו כאמן. גם כשהוא לא מדבר על הציור, הבחירה (שלו) להציג אותו לפני קיר עם שניים מציוריו כשאף אחד מהם לא נראה שלם, מזכירים לנו את הצורך באמנות בכלל ובציור בפרט - כנראה שלעולם לא נהיה נטולי טראומות. כנראה שהציור, כחלק מהאמנות, ימשיך להיות אחד השדות בהם נעבד אותן.
