הגעתי למוזאון דרך הפארק הירוק של העיר וחממה צבעונית האירה את חלל הכניסה למוזאון. ספיר בנה חממה בצבעי אדום וכחול שפיזרו אור סגול רך והתפשטו לעבר קירות המוזאון ולעבר הפארק דרכו נכנסתי לרחבת הכניסה. הצבעוניות אותה בחר ספיר - אדום וכחול, שניים מצבעי היסוד, הזכירה לי את הפרשנויות ההיסטוריות לצבעי השמלה של מריה, אמו של ישו, כפי שמופיעים בציורים נוצריים, למשל הציור הזה מן המאה ה-15. הפרשנות לה נתנו החוקרים היא שהצבע האדום מסמל את הקרקע, הארציות, ואילו הכחול - את השמימיות, הרוחניות. ספיר בחר בשני הצבעים ובצילום שנראה למעלה ניתן להבחין בערבוב שני צבעי היסוד לצבע סגול בהיר. כמו כן, הצבעים מותאמים למבנה החממה - הם מופיעים בריבועים על דפנותיה ואילו על הגג הם נתונים במלבנים רוחביים. על ידי הפיזור הצבעוני-צורני הזה, ניתן לראות שהגג הוא מעין מתיחה של הדגם המופיע על דופן החממה.
 |
בפעם השניה שהגעתי לתערוכה הגעתי אליה בשעות היום. בניגוד לערב, שבו החממה התפזרה והתפשטה אל מעבר לגבולותיה, בשעות הבוקר המצב היה הפוך - היתה תחושה שהחממה בולעת את הסביבה שלה ושואבת אותי לתוכה. בנוסף, האור הסגול נחלש ותחתיו התעקש לחדור אור צהבהב, שהלם את צבעי השיבולים הנטועות בדליי פלסטיק שחורים. את פני קיבל נוף מקוטלג וממויין בקופסאות, מיכלים, צנצנות וכד'. זו מעין מעבדה לשימור אם החיטה, היא חיטת הבר הראשונה שנמצאה ע"י אהרן אהרנסון על צלע הר בראש פינה בשנת 1906.
המיצב כולל שיבולים ופירוק שלהן לחלקיקים זעירים היצוקים בתוך תבניות פוליאסטר צבעוניות, הצבעים השולטים בתוך החלל הם - כתום, ירוק וכחול.
ספיר מנסה לכפות סדר על חוסר הארגון של הטבע, ממיין אותו כדי לשלוט בו, בעוד אצל Sze נדמה לעתים שגם ניסיון הסדר כושל, ומביא בתורו לאי סדר חדש.
בנוף המקומי, עבודתו של ספיר בולטת מאוד בצבעוניות עזה וייחודית, נקיה וזרחנית.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה