יום שבת, 7 באוגוסט 2021

שי דרור - ספארי - גלריה רוזנפלד, אוצרת - מיה פרנקל טנא



התערוכה של שי דרור בגלריה רוזפלד חושפת בפנינו אמן הבקיא בתולדות האמנות, מצטט ממנה, ויוצר מתוך העבר את האמנות שלו.

דרור משתמש בחומרים תעשייתיים מוכנים ומעניק להם פונקציות חדשות. כך תריסי שלבים,  המאפיינים את הבניה הישראלית, הופכים מסוגרי מרפסות לבוני עליות גג העשויים בדרך כלל מרעפים. זוהי הסטה של החומר מהמקום המוכר והידוע למקום חדש, אם כי לא חדש לגמרי, שכן דרור משאיר אותם בסביבה הביתית.

השימוש בתריסי שלבים נעשה בעבר על ידי מספר אמנים ישראליים - על חלקם כתבתי בבלוג. למשל - בעבודת הגמר של אבינועם שטרנהיים במסגרת לימודי התואר השני בבצלאל - שם הזכרתי את האמנים ציבי גבע ואוהד מרומי שעשו אף הם שימוש בחומר זה. 






התערוכה שמה בשני צידי המאזניים נושאים מנוגדים - עיר וטבע. האוביקטים נעים, כמעט כולם על הגבול בין שניהם,  כך בצילום היד האוחזת בטטה יש עיסוק בגוף האדם ושליטתו על הטבע שממשיך לחות במרחב האורבני - הבטטה שולחת שורשים או עלים גם אחרי שהוצאה מהאדמה. בכך מרמז האמן לשילוב טבע/עיר באוביקט אחד. מאחורי היד - שוב, תריסי שלבים מוגפים בחלקם.





על קיר אחר שלושה גופי תאורה מקרינים דמות של כלב רץ במקום. בהקשר זה עולה הצלם האמריקאי אדוארד מייברידג' שצילם ב 19.6.1878 סוס דוהר ויצר, לראשונה, רצף של תצלומים במהירות גבוהה, שצולמו על ידי 12 מצלמות שמוקמו לאורך מסלול מירוצים. 



באחת העבודות, בין תריסי שלבים נוספים, נצפה כלב שיושב ברכב בתנועה. כאן בעל החיים נכלא פעמיים על ידי האדם - הן ברכב, והן במבנה התריסים.




הצבעים בתערוכה מינימליסטיים ונובעים מהחומרים עצמם, בהקשר הצבעוני כדאי לציין את הצבע הירוק שמופיע באחדים מהאוביקטים. בהקשר זה עולה המושג "מסך ירוק" - המשמש אשליה בצילום - ניתן להקרין עליו, למשל, נוף, ולהעמיד בסמוך אליו דמות. כך נוצרת אשליה שהדמות נמצאת בטבע.




 

יום חמישי, 5 באוגוסט 2021

אסף רהט - רחוב בזל, תל אביב, אוגוסט 2021

אסף רהט, רחוב בזל, 2021

 

הצילום של אסף רהט, עליו כתבתי בעבר כאן ברחוב בזל, תל אביב בנוי מקומפוזיציה מעניינת ומהקשרים לתולדות האמנות.

אני קוראת את הצילום מצד שמאל - שם נמרח טיט או מלט בגוון אפרפר בצורה של ריבוע מפורר שוליים הנוטה ימינה. ההטייה מושכת את העין לחלון, שבניגוד לריבוע הראשון, הוא פונקציונלי - חלון מסורג עם זכוכית חלבית. החלון מוביל את העין למעלה, לריבוע נוסף, קטן וצהבהב המצוי על גג המבנה. כל זה במישור הראשון של הציור. הריבוע הצהוב, המוטה שמאלה, מושך את המבט למישור האחורי של הציור, שם החלל נסתם כמעט ברובו על ידי מבנה ישן - תריסי אלומיניום, חלונות ומזגנים הנתלים תחתם.


הריבוע בצד שמאל, זה שמתחיל את סקירת הציור, דומה לציור המפורסם "לבן על לבן" מלפני כמעט 100 שנה של קזימיר מלביץ'. ציור מופשט של אמן שייסד את תקופת הסופרמטיזם באמנות הרוסית. הציורים בתקופה זו מאופיינים  בצורות בסיסיות גיאומטריות הצבועים במבחר צבעים מוגבל מאוד  (שחור, לבן). התנועה דגלה  בעליונות התחושה האמנותית הטהורה, מבלי לערב בה אוביקטים.


"לבן על לבן", קזימיר מלביץ', 1918