מידי שנה אני משתדלת להגיע לבצלאל רגע אחד לפני פתיחת תערוכות סוף השנה, לימי הביקורות של בוגרי שנה ד'. מענין אותי מה השיח העולה סביב העבודות. מענין אותי החזון של המורים במחלקה,של ראש המחלקה. הדעה של האמנים או המעצבים המגיעים מן החוץ לעומת אלה שליוו את הסטודנטים.
לפני 13 שנה עמדתי שם אני, בביקורות במחלקה לעיצוב קרמי. הצגתי ציורים על מצע קרמי, בחומרים קרמיים (אנגובים, גלזורות). התערוכה שלי התקבלה בהרמת גבה (מה פתאום את מציירת פה?) ואם אפשר להודות על האמת, הזמן הוכיח שיותר משעניין אותי החימר, עניין אותי הציור. לימים זנחתי את הציור הקרמי ומזה 7 שנים אני מציירת בשמן*. יחד עם זאת, נדמה לי שלבדיקת גבולות המחלקה והחומר יש חשיבות עצומה הן עבור הסטודנטים והן עבור המרצים. מתוך ההתעקשות שלי הגעתי עם המרצים שליוו אותי**, לדיונים מענינים מאוד על מקומם של החימר, הציור, ומקומה של מחלקה שבבסיסה חומר.
את תלמידי המחלקה ליוו בשנים בהן למדתי לידיה זבצקי ומילכה צ'יזיק - שתיהן הלכו לעולמן ונראה כי השאירו חלל עצום בהיעדרן. עבודות שנה ד' במחלקה נטולות צבע ושמרניות בצורתן ובהצבתן. עצם השימוש במילה "הצבה" - מילה שעלתה בשיח בביקורות, מעיד על הבעיתיות של התפיסה את הפיסול במחלקה: הפסל (עפי"ר לבן, נובע מצבע החומר) והסטנד (עץ צבוע לבן) בלתי נפרדים ותלויים אחד בשני כאילו זו האפשרות היחידה הקיימת, ממש כמו רצפת המחלקה (אפורה ) - שגם אותה לוקחים, למעט מקרים בודדים, כעובדה בלתי ניתנת לשינוי. לאורך השנים וכאמור באופן בולט בשנים האחרונות, בודדים הסטודנטים שהעזו להכניס צבע לעבודות הגמר. זכורה לי העבודה של מיה מוצ'בסקי-פרנס שסיימה שנתיים לפני והציבה כלים צבעוניים ענקיים שיצאו מרצפה ירוקה, ברוח עליסה בארץ הפלאות.
בביקורות הבוקר שמעתי שבחים על התעוזה, הכוח וההחלטה הנבונה של סטודנט להשאיר עבודה לבנה. נראה לי שיש אי בהירות בין צבע החומר לצבע בכלל - קשה לי להבין איך בעבודה שבה החימר הלבן חשוף ניתן לדבר על צבע לבן. בעבודה כזו, ה"לבן" אינו צבע, אלא היעדר צבע. הוא חומר חשוף והוא גם בריחה מאוד שכיחה של בוגרי המחלקה מהתמודדות עם נושא הדו מימד על התלת מימד, נושא פני השטח של הכלי/פסל- שכולל בנוסף לצבע גם מרקם.
לאחר שהקשבתי למספר ביקורות שוב מצאתי את עצמי מטפסת לקומה 6, למחלקה לאמנות, ממש כמו בימי לימודיי. ובדיוק הזדמנתי לביקורת בתערוכת פיסול. באופן לא מפתיע הסטודנט נשאל "מי יצק לך את הפסלים?" תלמיד במחלקה לאמנות לא מצופה לעשות את התבניות בכוחות עצמו, לכך יש אנשי מקצוע. זאת בניגוד לתלמידי המחלקה לעיצוב קרמי, הנדרשים לידע טכני רב.
נדמה לי שהדיון על ההשגים הטכניים במחלקה לעיצוב קרמי דוחק לפינה את האפשרות לדיון בנושא פיסול, מיצב, ואמנות בכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה