שוב אני מתעוררת עם ציור של אלונה הרפז שאני מגלה בפייסבוק. הפעם, הציור Art in America. גודלו 100X80 סמ'.
שם הציור כשם כתב עת מפורסם לאמנות. אני מתחילה לקרוא את הציור משמאל לימין. דמות נשית יושבת ב"ישיבה מזרחית" בצד שמאלי של הבד. גופה לבן לגמרי. שפתותיה משוחות אודם אדום חזק, לציפורניה לק בגוון דומה. הידיים אוחזות במגזין. עיניה מוסתרות במשקפיים כהים בגוון הנמצא באיזורים אחרים בציור. כתם ורוד חזק, יד?, מנסה לגעת בה משמאל. פותח את הקומפוזיציה שמאלה. פרח ורוד בצד השמאלי העליון של הציור. שערה חום כהה. משני קצוות ראשה יוצאות שתי קרניים (?!)
בצד ימין יושב קוף.גון פרוותו חום. כתמים צבעוניים, שקופים בחלקם, פזורים לאורך גופו - מקצה ראשו, לקצה הימני התחתון של הציור.
רקע ירוק אטום ואחיד מקפיץ את שתי הדמויות.
כמה אהבה יש בדמות האישה, חמלה, רכות, ישובה בנינוחות על כרית זהובה. אוחזת במגזין בעדינות. כמה עדינות יש בקוף, כף ידו צמודה לסנטרו, הוא חושב? נח? חושב על אמנות באמריקה?
בעבר כתבתי כאן על ציור אחר של אלונה הרפז. ציור שהוצג בגלריה חזי כהן, השפה הציורית של האמנית יש בה מן הפיתוי, קומפוזיציות חזקות ובנויות היטב. פיתוי - שלא מגיע בהכרח מנושא מפתה, אלא להיפך - מדימויים מפתיעים - קרוקודיל, קוף!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה