נטעלי שלוסר, לה גרדיה, גלריה זומר, מאי 2013
נקודות שענינו אותי בתערוכה
* בציור קטן הנושא את שם התערוכה יש מעין שלולית צהבהבה של דמאר (לכה), המוקפת בצבע. נראה שהאמנית יצרה שקע בצבע העבה, שהונח בסכין ציירים (שפכטל) ומזגה אליו את הנוזל. התוצאה - כתם מבריק ושקוף החושף את אחד מיסודות הצבעים איתם היא עובדת.
* בציור דיוקן בצדודית של נערה מפריד קו לבן בין הדמות לרקע. בתוכו כתוב טקסט של כרוז ברכבת המזהיר את הנוסעים מפני הרווח בין הקרון לרציף. הרווח ברכבת מוזכר כאן ברווח המלאכותי בין הדמות לרקע. הרווח הוא כאן גם קו המתאר של הדמות. המילים מתפתלות ונדחסות על הריק הדמיוני.
* באחד הציורים נראות מרחפות אבנים משוננות - מעין כלים פרהיסטוריים בצבעים בוהקים. האבנים הן למעשה משטחי צבע שצויירו על בד אחר ונגזרו ממנו. הפיסות הודבקו על בד הציור וכך נוצר קולאז' - אבל אין זה אלא קולאז' מרומז, כזה שנראה כציור.
* השיער של הדמויות כאילו סורק בעזרת מכחול עם שערות קשות שהשאירו תלמים דקים בצבע העבה. בנוסף, הדמויות מצויירות במכחולים ואילו הרקע בציורים רבים בסכין ציירים.
כל הגילויים האלה מעשירים את הציורים. לאחר סיבוב אחד בגלריה, נדרשתי לעשות בה סיבוב נוסף כדי לבדוק שלא פספסתי אי אילו פרטים מענינים נוספים. הצופה צריך להיות דרוך ולסרוק את הציורים ביסודיות. אלה לא ציורים שצועקים את הגילויים הטכניים של האמנית, אלא לוחשים אותם בעדינות, בוחנים את מידת העירנות והקשב של הצופה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה