1.2.13
בעקבות יום עיון בתערוכה "תלוי בגוף" בגלריה מנשר
אוצרת - קרני ברזילי
אמניות - איריס גולדברג, רני ששון
אמני מיצג - מישל פלטניק, הורי יצחקי/ אלכס קוסובסקי, איה אליאב, אופיר פלדמן
אמנית וידאו - שרון בלבן
עיצוב גרפי - יעל שינקר ושיר חולב
החוויה היתה טוטאלית. המילים - ריחוף, נפילה, תלייה* הדהדו שם גם לפני ואחרי שהוזכרו על ידי משתתפי הפאנל.
אחת היצירות בתערוכה לא שוייכה לאף אמן. זו היצירה שהיתה תלויה בכניסה לתערוכה. בכל פעם שאחד המבקרים תלש לעצמו דף A3 המלווה את התערוכה - רעש הנייר הנתלש מילא בעדינות את החלל. כל צופה הפך לאמן - ביחד יצרנו את הפסל התלוי על הקיר, המשתנה מיום ליום, המתדקק מצופה לצופה. כפסלי אבן או חימר, זהו פסל שנוצר על ידי גריעה. כשהפסלת, רני ששון, דיברה על הצורך שלה לפסל, היא נגעה בכל אחד מהמבקרים - שמבלי ששם לב, כמה רגעים קודם לשיח, לשניות בודדות, שאב הנאה כל כך גדולה מקילוף ואולי אפילו גילוף הפסל שהיה תלוי בכניסה. דפי הקטלוג.
המיצגים הפעילו את החלל לרוחב (אלכס קוסובסקי, איה אליאב, אופיר פלדמן) ולגובה (מישל פלטניק, הורי יצחקי). כשמישל והורי נתלו על חבלים וריחפו כציפורים, תוך שהם מדקלמים שורות מ"ציפור" של יונה וולך ומ "ציפור כחולה" של צ'ארלס בוקבוסקי הם הפכו לרישום של איריס גולדברג, או לפסל של רני ששון הנתלים על קו אחד. כשאיה ואופיר, בתורם, דקלמו שורות מהשיר "נדנדה" של חיים נחמן ביאליק והלכו במעגל תוך שמבטיהם מצטלבים, הם יצקו תוכן נוסף לתערוכה - איזון - תכונה הנדרשת כדי לרחף. חוסר איזון - יביא לנפילה.
קטעי הוידאו של שרון בלבן שהוקרנו במסגרת יום העיון עסקו באופן מדוייק וחד באותן פעולות בדיוק. בעבודה "בננה" האמנית מחזיקה קליפת בננה על רקע שמים תוך שהיד מניעה את הקליפה מעלה - מטה. הקליפה הופכת לציפור. בעבודה אחרת, "ציפור", האמנית מחזיקה ציפור מתה בתוך מים ומנענעת אותה. המים, מקור החיים, נותנים הפעם חיים מדומים בלבד.
בתום יום העיון, כשהתסיימו המיצגים והקרנת הוידאו, התערוכה מקבלת בחזרה את גבולותיה הראשונים. שוב אפשר לעקוב אחר הקווים הנעלמים ברישומים, הדיו המתיבש לאורך הנייר השונה באופיו מהורוד המנצנץ שלא מאבד את חיותו ולו לרגע אחד. הפסלים התלויים בחלל מזמנים לנו מחשבות אודות שלד ומעטפת, גשמי ורוחני, מתוכנן ואקראי.
דפי הקטלוג ממשיכים להתלש ולהזכיר לנו, ככל שהם מתמעטים, ששום דבר אינו נמשך לנצח.
זמן התערוכה הוא זמן התלישה.
* האוצרת, קרני ברזילי, ציינה בפתח הדברים כי אלה שלוש הפעולות שהעסיקו אותה ואת האמניות כשהחלו לעבוד על התערוכה.
