ממה אני הכי מתרגשת באמנות היום? מיצירות שלא עוברות במדיה. ששום צילום לא יעביר לך את החוויה של העמידה נוכח היצירה. גם לא עשרה צילומים שאתה רואה בפייסבוק וכותבים כמה העבודה 'מדהימה'. כזה הוא המיצב של איתן בן משה במוזיאון הרצליה. איך אפשר לצלם את החוויה האישית של השכיבה על המזרן והתבוננות מדיטטיבית בפסלים? איך אפשר לצלם את הרישומים הכה עדינים? את הבליטה המינימליסטית בקיר? כל זה לא עובר בצילום!
 |
| על מזרן, מתבוננת בפסל |
שכבתי דקות ארוכות על המזרן והבטתי בפסל שהסתובב. פיסות זכוכית שנוגעות זו בזו לפרקים ומשמיעות צליל נעים. ילדים שהגיעו למוזאון שכבו על המזרנים לידי וסיפרו לאימם מה הם חווים. בחדר הסמוך עבודות נוספות - רישומים עדינים כל כך שלא נתפסו בעדשת מצלמת הטלפון. עוד בחדר בליטה מעגלית מזערית על הקיר, לבן על לבן, שוב - עבודה שלא תעבור טוב בצילום. במרכז החלל חדרון עם פסל זכוכית גדול ממדים. הכניסה לחלל מותרת לאדם אחד בכל פעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה