 |
| סמטה לילית, עיר תחתית, שמן על פשתן, 130X75 סמ', 2018 יש לי חולשה לפורמט אנכי בציור. כנראה שזו האהבה לציור היפני. או לנושא שהתחלתי לפתח בלימודי ההמשך במדרשה - צר-ארט. כל מה שצר באמנות. זה בניגוד לחברה הרחבה - זו שמתענינת מאז הפס הרחב, מושג ישן אמנם, בטלויזיות רחבות, וכדומה. |
הסמטה של נוי קיבלה את מלא הגודל הראוי לה - בד מוארך - 130 על 75 סמ'. הקומפוזיציה היא קומפוזיציה סגורה - שני המבנים הכחלחלים סוגרים אותה משני צידיה. אני קוראת את הציור מלמטה למעלה. יתכן שאם היתי עומדת מול הציור היתי קוראת אותו אחרת. כתם כתום - כנראה ששיך לחוט החום-שחור המקשר בין שני צידי הסמטה תופס את עיני. כחול וכתום. אני ממשיכה לסרוק את הציור לגובה. הכתמים הבהירים של הקרקע הופכים לאט לכתמים כהים. עד שהופכים לשחור הגדול. ואז, בשיא הבד - בסופו, סמוך לקצהו מתחילה דרמה נוספת. כתם אפור פורץ לתוך הכתם השחור. מפנה את המבט ימינה. שם נפתרת הקומפוזיציה. שם מחכה לעין הבוחנת כתם אדום גדול. האדום בנוי משני צבעים - אדום טהור בחלקו התחתון ואדום שאני מכנה שבור בחלק העליון. ניתן להשיג צבעים שבורים בציור על ידי הוספה של מעט מהצבע המשלים. הכתם האדום הוא הוו של הציור, עליו הוא תלוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה