ירון אתר, עליו כתבתי בעבר כאן מציג שוב תערוכת יחיד בגלריה רו-ארט.
התערוכה הנוכחית מתמקדת בציורים "בצבע שמן ופיגמנט על בד ועל ניירות כותנה, וכן עבודות בצבעי ספריי ושמן על תצלומים מתוך מגזינים" (מאיה במברגר)
שני ציורים ירוקים תלויים בסמיכות זה לזה. כתמים ירוקים בהירים, כאילו נוגבו בחלקי הציור התחתונים, ועולים כלהבות בגוונים שונים של ירוק.
שלושה עמודים שחורים ניצבים אחד ליד השני על גבי פורמט מוארך. לציור שני צבעים - שחור (צבע) ואפור (המצע) .העמודים אינם אלא צלליות של ראש האמן בזויות שונות. ההעמדה אחד על השני יוצרת אסוציאציה של אנדרטאות מונומנטליות. \החללים בין הגושים יוצרים חללים מופשטים אפורים אנכיים בצורות מופשטות. היחס בין ה"יש" - הראשים ל"אין" - החלל מזכיר ציורי אשליות אופטיות בהן ראשים בצדודית יוצרים צורת כד - כמו כאן. אך בעוד בציורי האשליה האופטית נוצרים בין הראשים דימויי כדים, הרי שכאן הצורות האפורות הן מופשטות לגמרי. בעבודה זו חשוב להזכיר את המונח היפני "נותן" (Notan) - המתיחס לתיאורים בהם יש שימוש בצבע כהה לצד צבע בהיר היוצרים מתח וענין. די לחפש את המונח בגוגל כדי למצוא אלפי דוגמאות. הבולטת בהן היא צורת היין - יאנג.
על קיר אחר זיהיתי מרחוק שורות של סימני שאלה. כשהתקרבתי נוכחתי לדעת כי אלה קווצות שיער בקטלוג - המצויות במספרות בגוונים שונים, כדי שהלקוח/ה יבחרו את הצבע הנכון עבורם. אצל אתר כל קווצות השיער הן באותו גוון בדיוק, וסימני השאלה מקבלים משמעות, כי עולה השאלה - איך אפשר לבחור צבע כשכל הצבעים זהים? ניטרול הצבע מייתר את הקטלוג, את אפשרות הבחירה. כמו בראשים השחורים שתיארתי לעיל, גם כאן הצבע הוא מונוכרומטי. גם כאן העיסוק של האמן הוא בראש - הפעם בשיער.
הציור שריתק אותי במיוחד צויר בפיגמנט כסוף על נייר חום. משיכות מכחול הנראות לעין מתארות דמות אישה האוחזת בטירה. רכות הדמות והאחיזה ביד אחת מזכירה לי ציור של ליאונרדו דה וינצ'י בו הוא מתאר אישה המחזיקה הרמין. שתי הנשים גדולות, מתוארות בפלג גופן העליון, ואוחזות בעל חיים או מבנה ביד אחת סמוך לבית החזה. הקשר נוסף, מן המאה ה 20 - היא הטירה של מגריט. שתי הטירות הן גושים אפורים עם צריחים בולטים. בדומה לציור הראשים, גם כאן הדמות צוירה בצבע אחד, ובולטת על רקע בגוון אחיד אחר.
