בגלריה רו ארט מוצגות בימים אלה שלוש תערוכות יחיד של שלושה אמנים: דרור דאום, פהד חלבי וירון אתר. בחרתי לכתוב על עבודותיו של ירון אתר. אתר, יליד 1979 הוא בוגר בצלאל והתכנית ללימודי המשך במדרשה.
הציור שמשך את עיניי ראשון עמד אחרון בשורה. יד מפנה אצבע. הטכניקה - צבע שהאמן מכין לבד משמן ופיגמנט על לוח עץ. הצבע רווי לפרקים - מצע הציור מבצבץ במרכז כף היד. זוהי "יד אדומה שלוחה, (ה) מתארת את המצב החמוש הטמון בתנועת הזרוע, כאשר משיכות המכחול חושפות את האנטומיה הפנימית של האיבר מבעד לשלוליות צבע אטומות" כתבה מאיה במברגר בטקסט המלווה את התערוכה. היד המזוינת לכאורה, חשופה לגמרי. הצבע האדום מרמז על דם, על פצע, על פגיעה אמיתית של כלי נשק דמיוני.
האצבע מפנה את עיני לכוס יין שעמדה על פודיום לבן.
כוס היין שבורה. מגביע הכוס נותרה מעין קערית מלבנית ובתוכה זיכרון של יין אדום. רגל הכוס ובסיסה שלמים לגמרי. הפודיום לבן ונקי. ה"קלקול", השבירה, הלכלוך - כל אלה מרוכזים בחלק העליון של הכוס, מה שמבליט את שלמותם של הרגל והבסיס. זוהי שבירה מבוקרת.
יש קשר של פציעה בין הכוס עם היין האדום ליד האדומה, עבודות הנמצאות כאמור בסמוך זו לזו.
על פודיום נוסף נמצאת גלויה בשחור לבן. את הגלויה, המתארת יער, קיבל אתר מפולין. את מרכז הגלויה פוצעות מספריים המשמשים לגזיזת ציפורניים. גם פסל זה מינימליסטי באופיו אך מדויק להפליא. חיבור של שני אוביקטים - גלויה ומספריים - יוצר תחושת אלימות, פגיעה בבטן רכה. הפעולות שהאמן מבצע באוביקטים עדינות לכאורה בלבד. לכאורה - כי יש בהן מינימום פעולה המביא למקסימום עוצמה.
אני חוזרת לקיר. מתבוננת בציור אחר. זהו ציור של מיניבוס שגם הוא, בדומה ליד, עשוי במשיכות מכחול הבולטות לעין. בעוד ביד המשיכות רמזו למבנה אנטומי, הרי שכאן הן מרמזות על תנועת כלי הרכב. השילוב עם הפסלים עובד היטב בחלל, אותו חולק אתר, כאמור, עם שני אמנים נוספים.
מזוין, 2017, שמן ופיגמנט על לוח עץ, 120X80 סמ' |
הציור שמשך את עיניי ראשון עמד אחרון בשורה. יד מפנה אצבע. הטכניקה - צבע שהאמן מכין לבד משמן ופיגמנט על לוח עץ. הצבע רווי לפרקים - מצע הציור מבצבץ במרכז כף היד. זוהי "יד אדומה שלוחה, (ה) מתארת את המצב החמוש הטמון בתנועת הזרוע, כאשר משיכות המכחול חושפות את האנטומיה הפנימית של האיבר מבעד לשלוליות צבע אטומות" כתבה מאיה במברגר בטקסט המלווה את התערוכה. היד המזוינת לכאורה, חשופה לגמרי. הצבע האדום מרמז על דם, על פצע, על פגיעה אמיתית של כלי נשק דמיוני.
האצבע מפנה את עיני לכוס יין שעמדה על פודיום לבן.
ללא כותרת, 2017, כוס יין אדום על פודיום עץ, 90X20X20 סמ' |
יש קשר של פציעה בין הכוס עם היין האדום ליד האדומה, עבודות הנמצאות כאמור בסמוך זו לזו.
מזוין, מבט כללי על המיצב |
על פודיום נוסף נמצאת גלויה בשחור לבן. את הגלויה, המתארת יער, קיבל אתר מפולין. את מרכז הגלויה פוצעות מספריים המשמשים לגזיזת ציפורניים. גם פסל זה מינימליסטי באופיו אך מדויק להפליא. חיבור של שני אוביקטים - גלויה ומספריים - יוצר תחושת אלימות, פגיעה בבטן רכה. הפעולות שהאמן מבצע באוביקטים עדינות לכאורה בלבד. לכאורה - כי יש בהן מינימום פעולה המביא למקסימום עוצמה.
אני חוזרת לקיר. מתבוננת בציור אחר. זהו ציור של מיניבוס שגם הוא, בדומה ליד, עשוי במשיכות מכחול הבולטות לעין. בעוד ביד המשיכות רמזו למבנה אנטומי, הרי שכאן הן מרמזות על תנועת כלי הרכב. השילוב עם הפסלים עובד היטב בחלל, אותו חולק אתר, כאמור, עם שני אמנים נוספים.