נכנסתי לתערוכה המוצגת עתה בגלריה ג'ולי מ. פופ אפ. קידמה את פני תערוכת ציור ופיסול מסקרנת, מעוררת מחשבות ומרחיבה את הלב. את הציורים של
ענת בצר הכרתי בעבר ואף כתבתי עליה
כאן. בצר עובדת על ציור אחד מספר חודשים בשכבות מאוד דקות של צבע (גריזאיי). יש כאן שילוב בין נזילות צבע, כנראה מהשכבה הראשונה, לדימויים הפיגורטיביים. או אם נרצה, בין הנזילות המופשטות לדימוי.
 |
| ענת בצר, פרט |
על הקיר מול בצר התבוננתי דקות ארוכות בעבודות של
שי יחזקאלי. שילוב מענין של צבעים ושכבות - בדומה לבצר, גם אצל יחזקאלי יש שילוב של צבע מאוד דליל בשכבות הראשונות וצבע עבה יותר בשכבות העליונות. את העבודות של יחזקאלי הכרתי בעיקר דרך צילומים מהרשת. שמחתי לגלות את הפער הגדול, העומד לטובת הציורים, כשעומדים מול המקור.
 |
| שי יחזקאלי, פרט |
בחדר הסמוך הציץ אלי דיפטיכון של
טלי בן בסט, אמנית שלא הכרתי. נשימתי נעתקה. עבודות גדולות, משיכות מכחול עבות ורחבות, מזמנות לי קומפוזיציה וצבעים מרתקים ומהפנטים, במספר קטן ככל האפשר, יחסית לגודל הבד . העבודה נראית מהירה ומאוד מדויקת. הניגודים בין הצבעים אינם זועקים, אלא מינוריים. משחק עדין בין ירוקים, כחולים וקצת אדומים ואפורים.
 |
| טלי בן בסט, 170X280 סמ', דיפטיכון |
בחדר הסמוך אני מגלה דיפטיכון נוסף. הציור גולש מבד אחד לשני. בשני החלקים אני מזהה צורות דמויות קוביה שחוזרות על עצמן בגירסאות שונות. גם כאן הצבע נוזל והציור נראה מהיר והחלטי. עודד שתיל, מנהל הגלריה, מסביר לי שהציורים של טלי מתחילים בהרבה מקרים מציור פיגורטיבי עליו היא עולה עם ציור מופשט או להפך. הציור המופשט הופך רקע לציור הפיגורטיבי. כציירת, גם אני מתחבטת בסוגיה הזו, אם כי יש לי רגשות כפולים אליה. מצד אחד, למדתי באוניברסיטה על מופשט ופיגורטיבי כשני קטבים שקיימים בעולם האמנות. פיסול, ציור, כך למדתי - יכולים להיות מופשטים
או פיגורטיביים. הסבירו לנו באריכות על העובדה שאמנים מתחילים לצייר קלאסי, פיגורטיבי, ואז "מגיעים" למופשט. למדנו שאמנים נעים במקרים רבים בין קוטב אחד לשני - דוגמאות קלאסיות למעבר מפיגורטיבי למופשט - סדרות כמו
תבליט הגב של מאטיס או ה
עץ של מונדריאן. הדרך ה"נכונה" והמקובלת היא להתחיל בפיגורטיבי ו"להגיע" למופשט. השתמשתי בגרשיים כי כשהתחלתי לצייר גיליתי שאין כאן דרך מסוימת שעל האמן לעבור. מראשית דרכי בציור ציירתי גם וגם. הגבולות בין אחד לשני מטושטשים מאוד ואני נמנעת מלקרוא לציוריי ה"לא פיגורטיביים" מופשטים. בהתכתבות עם בן בסט, היא מפנה אותי לתערוכה
נשים של אקספרסיוניזם מופשט בדנוור שהוצגה בספטמבר האחרון. היא מפנה אותי לציטוט של
הלן פרנקטלר שאמרה -
There are no rules. That is how art is born, how breakthtoughs happen. Go Against the rules or ignore the rules. That is what invention is about.
 |
| טלי בן בסט, 200X260 סמ', דיפטיכון |
*
כאן ניתן לקרוא (באנגלית) על הדרך שלי מפיגורטיבי למופשט ובחזרה, דרך שבניגוד למה שלמדתי באוניברסיטה, אינה כה ברורה וחד משמעית.
