מיה מוצ'בסקי פרנס: קרוב לקיר, מוזאון תל אביב

מיה מוצ'בסקי פרנס היא זוכת פרס אנדי לאומנויות עכשויות לשנת 2013.  תערוכתה קרוב לקיר הוצגה במוזאון תל אביב.

את העבודות של מיה הכרתי לראשונה בשנת 1996, כשהציגה את פרויקט הגמר במחלקה לעיצוב קרמי בצלאל, שם התחלתי את לימודיי. העבודה ההיא נצרבה בזכרוני. כלים צבעוניים ענקיים הונחו על רצפה, כאילו לקוחים מהסיפור על עליסה בארץ הפלאות. 

מיה מוצ'בסקי, פרויקט גמר בבצלאל, 1996

לאורך השנים מאז סיום לימודיי אני מבקרת בתערוכות המחלקה ולא רבות העבודות הזכורות לי באופן בולט כל כך. 

התערוכה במוזאון תל אביב כללה עבודות משנת 2012:

ניתן לחלק את העבודות לשני גופים - סדרות ועבודות בודדות.

סדרות

רדיוטייפים

סדרה של יציקות רדיוטייפ Sharp משנות ה-80. המכשירים, המונחים על מדף לפי גודל - מהגדול והברור, לקטן והמטושט, כאילו נענו לחוקי פרספקטיבה, שונים זה מזה גם בגוון. כל יציקה שנשרפה היתה התבנית ליציקה שבאה אחריה - מכאן השינויים בגודל - בכל שריפה הפסל קטן בכ 10 אחוז. כמו כן, הפרטים הולכים ונעלמים. הצבע הדוהה - הוא אפקט שנוצר על ידי האמנית בערבוב הפיגמנט בחומר היציקה. חשוב לציין שבעבודה זו כמו ביציקות אחרות הצבע אינו מונח על הפסלים, אלא מתווסף מראש לחומר היציקה.

גושי חימר

גושי החימר המסודרים על מדף לאורך קיר, על אף המראה הגושני, הם חבילות מרוקנות שעברו חיתוך והדבקה מחדש. העבודה עמדה בסטודיו של האמנית וכתוצאה מתאונת עבודה, גושי החימר נפלו עליה וקברו אותה. ניתן לראות בגושים טביעות ידיים של אסיסטנטים שעזרו לה להיחלץ.  לאחר שריפה נמוכה הגושים נטבלו בסיד עד לגובה של 17 סמ'.  כשראיתי את העבודה לראשונה מבלי לדעת את סיפור התאונה בסטודיו, הרגשתי את הטביעה, החילוץ, הטראומה שנושאים גושי החימר. 

גושי חימר טבולים בסיד

חישוקים

חישוקים מסודרים שעונים על קיר בצבעים רכים, פסטליים. בדומה לגושי החימר - החישוקים חלולים, ובדומה לרדיוטייפים - גם צבע החישוקים הוא צבע חומר היציקה.  

חישוקים

עבודה בודדות

לכלוכית

העבודה היא שחזור של עבודה מ 2008 - פיגורינת פורצלן רדי מייד, כדיוקן עצמי של האמנית, עומדת בתוך שלולית לבנה. השלולית היא דלי גבס שהאמנית שפכה על הפיגורינה ועל סביבתה.  הגבס, שמשמש את האמנית ליציקות פסליה, הוא כאן החומר הסופי של היצירה, ובאופן סמלי - הגבס ממנו חולצה הפיגורינה שב ומכסה אותה. 

מבט על ההצבה במוזאון תל אביב, פיגורינה וחישוקים

שטיח

סבה וסבתה של האמנית ארגו לה שטיח בילדותה. כשהגיע הזמן לזרוק אותו היא עשתה לו מסכת מוות - שפכה על חלקו התחתון גבס וביקשה ליצור לו נגטיב. כשהסירה את השטיח מהמשטח הלבן היא גלתה שכמות ניכרת של הצובענים חלחלה לגבס ונוצרת אשליה שהשטיח עדין שם, על אף שכבר נזרק.