חלון, מרק בוברוביץ, הרצאה במדרשה לאמנות, 18.11.15

הגעתי למדרשה לחלון הרצאות (חלון הרצאות aka חלון - אירוע מדרשתי קבוע בימי רביעי בצהריים).

בשנתיים האחרונות היתי תלמידה במדרשה וחלונות ההרצאות בניצוחה של נעמי סימן טוב בימי רביעי בצהריים זכורים לי כאירועים מרתקים, מעניינים, מגוונים ומרחיבי אופק ולב.
בימים בהם דורון רבינא היה דיקן המדרשה, אני זוכרת אותו מקפץ באלגנטיות מהחלון (הפיזי) המאפשר גישה נוחה יותר לכיסאות האולם. זכורות לי כמה הרצאות מרתקות במיוחד. למשל החלון של נושאי המגבעת, שהתקיים בשנת 2013.

עם סיום לימודי בקיץ האחרון ידעתי שאשוב להרצאות, הפתוחות לקהל הרחב.
הפעם קיבלתי הזמנה להרצאה של מרק בוברוביץ. לא הכרתי את השם. לא את האדם. האמת, ככה אני הכי אוהבת ללכת להרצאות. בלי לדעת כלום. לבוא נקי. פתוח. טבולה ראסה.
לצערי פספסתי את הדקות הראשונות, אבל התישבתי בשורה הראשונה ומיד נשאבתי להרצאה המרתקת.

מרק בוברוביץ "זה הכל מאוד מאוד פשוט"


מרק התחיל לדבר. התחלתי לראות את הדימויים, להקשיב לסיפורים, להתבונן באדם, להאזין ולצפות. ארכיטקט? אדריכל? מה ההבדל בין שתי המילים, בעצם? מרק מראה עבודות שלו - פרויקטים אדריכליים עצומים בירידים שונים בעולם, סין, שוויץ, ארה"ב, דנמרק. הוא מסביר על הצורות של המבנים. על צורות גיאומטריות שמתכנסות אחת לתוך השניה. אני רואה מבנים וחושבת - מפרשים. רוח. אני רואה אותם זזים. כמה תנועה יש במבנים האלה! וכמה הם עצומים!

מרק מדבר על הנושאים שמענינים אותו. הוא מרחיב את הדיבור על הנושא Figure-ground. לא הכרתי את המושג. מסתבר שזה מושג שקשור לתפיסה חזותית. מה אנחנו רואים כשאנחנו מתבוננים? האם אנחנו רואים שתי דמויות או כד? למעשה, אנחנו יכולים לבחור מה לראות. אם נתמקד בצורות החיצוניות, בשתי הצדודיות, נראה זוג אנשים. אם נתבונן בחלל שבין שניהם, ב negative space, הרי שנראה כד.

בשנה א' ללימודי עיצוב קרמי בבצלאל היה לנו שיעור מאוד מיוחד בימי שלישי בבוקר. המחשה חזותית עם מילכה צ'זיק. מילכה היתה אחת מהמורות המשמעותיות ביותר שהיו לי. בימי שלישי בבוקר התלמידים הגיעו רועדים לכיתה. לא ישנו כל הלילה. לא אכלו שבוע. מה קרה? יש מילכה השבוע. שיט. מה היה צריך להכין? אוי, עוד פעם מרובע 15X15? חומר שיוצא מההקשר? חפץ שיוצא מההקשר? Notan? שיט! לא הבנתי, אז מה זה נותַן? אה, הרווח הזה שבין הצורות? אז מה היה צריך לעשות? ריבוע 20X20 עם צורות בשחור ולבן? אלוהים איזה לחץ. תלינו את העבודות בידיים רועדות. נעמדנו בתור בצד, מה מילכה תגיד היום? מי יהיה הכוכב השבועי שלנו? מילכה מתחילה לדבר, הסיגריה מפלסטיק שמוטה בזוית הפה. סיכה בצד שמאל על החולצה השחורה. השיער הבלונדיני אסוף. מילכה מתחילה את הביקורת. העבודות אנונימיות. הביקורת מתחילה. טוב, אז מה יש לנו כאן?, יש לנו כאן מישהו שרוצה לבנות אנדרטה לשואה ולגבורה. יפה מאוד. יש מתח. יש ענין. הנה הצורה הזאת גולשת לצורה הזאת, יש גדול, קטן ומידות ביניים, מצויין. מי המסכן הזה? את. אתה. יופי. טוב מאוד. מילכה עוברת לקורבן הבא. טוב, אז מה יש לנו כאן? מישהו שלא הבין את התרגיל. לא הבין שום דבר ממה שאמרתי והסברתי. חבר'ה, אתם בבעיה. תשמעו, אני אגיד לכם משהו, המחלקה שלכם זה משהו מיוחד, אתם צריכים להבין גם את הדו ממד וגם את התלת ממד. אתם בבעיה. כן. של מי העבודה הזאת? שלך? את הבנת את הנושא? לא? טוב, תשאר/י אחרי השיעור ואני אסביר לך. מילכה היתה מסורה למקצוע ההוראה בכל רמח אבריה ושסע גידיה. היא רצתה להפיק את המרב מכל אחד מאיתנו. הצמיחה מאיתנו מעצבים ואמנים. כמה מורים כאלה יש בעולם? מילכה היתה מסורה לנו, זמינה לנו בכל עת. היא היתה שלנו. התלמידים שלה. בשיעור האחרון, בסוף שנה א', היתה הפתעה. פתאום נכנס לכיתה עובד הקפטריה עם עגלה. מה בעגלה? בקבוקי בירה. למי? לנו, התלמידים. למה? כי סימנו את השנה ומילכה רצתה לפנק אותנו.

מרק מריץ את הדימויים. על המסך ספסל מחורר עם צל נראה מונומנטלי יותר ממבנה בגובה 30 מטר. מרק ממשיך להריץ. הנה הטלויזיה בבית שלו, עם הצל שנכנס מהחלון. הנה וילון שחור שמפריד בין שני חללים ואנחנו רואים אותו כל כך טוב כי יש פס אור בין הוילון לרצפה. אני נזכרת בעבודה של תכלת רם, עליה כתבתי פה. מרק מדבר על הקו שמפריד בין שתי צורות. ועל שתי הצורות שנוצרות בזכות אור וצל. ועל כד שכולא אויר. ואני נזכרת בכמה דברים שכתבתי פעם על כד. על העובדה שכד הוא בסך הכל חימר שמפריד בין פנים לחוץ. או ברוח ההרצאה של מרק, זה מאוד פשוט, זה בסך הכל חומר. זה מאוד פשוט, זה בסך הכל צל. הכל מאוד פשוט. רק צריך להתבונן ולהקשיב. מרק בונה את המבנים או מעצב תערוכות עם דגש על תאורה בחלל. האם היא טבעית? מלאכותית? טבעית - זה בסך הכל אור! מלאכותית - זה בסך הכל ניאון! דגש נוסף הוא על שכבות שנוצרות מחומרים ומהחללים שנוצרים בינהם, או משתקפים דרכם.







תגובות